I.Q Excell

קבלה

Kabbalah

 

עץ חיים

היכל א מן שבעה היכלות, והוא היכל אדם קדמון, ובהיכל זה יש שבעה שערים

חזרה לספר עץ חיים

 שער ב' - השתלשלות הי"ס תוך העיגולים ובו ג' ענפים

.

 

ענף א'

השתלשלות הי"ס דרך עיגולים עניינם הוא שכבר נודע שהחלק התחתון שבחמש מדריגות הנשמה שהיא הנפש כנודע ממנה נתפשטו הי"ס דעיגולים בראשונה דרך הקו והצנור מפאת הא"ס כדמיון אדם תחתון החומרי שבתחלה יש לו בחי' נפש ואח"כ זוכה וקונה בחי' רוח אח"כ מדריגת נשמה וכו' והסדר הזה היה למעלה ג"כ כי בראשונה נאצלו י"ס דעיגולים בבחי' כלים ובבחי' עצמות ורוחניות שבתוכם מבחי' מדריגות נפש לבד ואח"כ חזרו ונאצלו בחי' הי"ס דרך קו היושר כמראה אדם כנ"ל וגם הם כוללים ב' בחינות כלים ועצמות הרוחניות שבתוכם בבחי' מדרגה יותר עליונה הוא הנקרא מדרגת רוח שהוא למעלה ממדרגת הנפש ונמצא שבחי' י"ס דעיגולים הם מדרגת נפש עם הכלים המיוחסי' להם ובחי' י"ס דיושר כמראה אדם שנאצלו אח"כ הוא מדרגת הרוח עם הכלים המיוחסים להם. והנה בחי' הכלים הנ"ל כבר נוגע שאבר הכבד הוא משכן הנפש והלב משכן הרוח והמוח משכן הנשמה ואין כאן מקום ביאור פרטים אלו:


עוד צריך להודיע כללים אחרים הלא הם אלו דע כי בחי' עצמות ורוחניות אשר מתלבש תוך הכלים הנ"ל הלא הוא הנזכר תמיד אצלינו בחיבורינו זה בחי' אורות נעלמים. והנה האורות האלו הם ב' בחי' א' נקרא או"פ המתלבש תוך הכלים. והב' נקרא או"מ וסובב עליו שמרוב גודל הארכתו אין הכלי יכול להלבישו ולקבל כחו בתוכו ונשאר אור ההוא מקיף וסובב עליו מבחוץ ואין לך שום אור בעולם שאינו כולל ב' בחי' אלו שהוא או"פ ואו"מ וכמו כן בחי' הכלים אין לך שום כלי בעולם שאין לו ב' בחי' ע"ד הנ"ל הלא הוא בחי' פנימיות הכלי ששם התדבקות והתלבשות או"פ הזה בתוכו ועוד יש לו בחי' חיצוניות הכלי אשר עליו מבחוץ סובב ומקיף או"מ הנ"ל נמצא דרך קצרה האור שהוא בחי' עצמות הרוחניות מתחלק לב' מדרגות והם או"פ ומקיף ועד"ז בחי' הכלים גם הוא מתחלק לב' מדרגות והם פנימיות הכלים וחיצוניות הכלים וכבר נתבאר כללים אלו. הכלל העולה שמתחלת הכל נאלצו הי"ס דרך עיגולים הלא הם מתחלקים וכוללים בחי' י"ס דכלים מעוגלים בציור עיגולים ובכל כלי מהם יש פנימיות וחיצוניות ובתוך הכלים האלו מתלבשים י"ס רוחניות הנקרא אורות של בחי' הנפש. ועוד י' אורות מקיפים עליהם באופן שכל אור מהם יש בו או"פ ואו"מ והכל הוא דרך עיגולים כי או"פ הוא עגול כעין גלגל והוא מלובש תוך כלי א' מעוגל גם הוא ועל כלי זה או"מ עליו וגם הוא עגול כדמיון גלגל סובב וכן כל י"ס דעגולים עד"ז כדמיון הרקיעים והגלגלים כנודע. אח"כ נאצלו הי"ס דיושר כמראה אדם ישר והם יותר מעולים מהם וגם הם כוללים בחי' י"ס דכלים ובכל כלי מהם יש בו פנימיות וחיצונות ובתוך אלו הכלים מתלבשים י"ס רוחניים ונקראים אורות של בחי' רוח ובכל אור מהם יש בחי' או"מ על הכלי מבחוץ סביביו ובחי' או"פ מתלבש תוך הכלי הנ"ל והכל בדרך ישר כמראה אדם והנה הקדמה שהקדמתי לך בענף הזה הלא היא כוללת לכל הנאצלים והנבראים ונוצרים ונעשים שבכל העולמות:

 

ענף ב'

 

אחר שנתבאר לך דרך כללות ענין י"ס בכל מקום שהם איך מתחלקים לכמה בחי' נתחיל לבאר בענף זה בחי' מדרגות העולמות אשר בתוך החלל הנ"ל וסדרן איך הם דע שהנה האורות ראשונים אשר נאצלו דרך קו הדק וצינור הנ"ל וכל בחי' מה שנאצלו בזה המקום החלל הם כמה אלפים ורבבות מיני עולמות ואין אנו עתה בביאורם שהזמן לא יספיק לפרט את כולם אמנם עתה נבאר פרט א' אשר הוא כולל את כל החלל הזה אשר ממנו מתפשטים כל העולם הנ"ל האור הא' קודם לכל אשר נתפשט מן הא"ס הסובב את הכל הם י"ס אשר בחינת כללותם נקרא א"ק לכל הקדומים וענין א"ק זה נרמז ברמזים נעלמים בס"ה ובתקונים ולרוב העלמתו ולגודל מעלתו לא שלחו בו יד להתעסק בו בגלוי כי אם בהעלם נמרץ ולא הוזכר אלא בדרך רמז והעלם גדול ברוב מקומות ואנו נזכיר קצתם. הלא אחד מהם הוא בספר התיקונים תי' י"ט דמ"ה וז"ל אי הכי אשתמודע דאית א"ק לכל הקדומים ובתיקון ע' דקל"ב אשכחנא במתני' בסתרא. דסתרין טמירא דטמירין דאדם דבריאה דאיהו א"ק לכל הקדומים דאית אדם וכו' ובתיקון ע' דקי"ט וז"ל אמון מופלא רקם וצייר ציורא בהיכלא דא"ק לכל הקדומים דאית אדם ואית אדם וכו' ואל יעלה בדעתך שי"ס הנק' אצלינו י"ס דאצילות הם יותר גבוהים וראשונים במעלה מכל מה שנאצל כי כמה וכמה עולמות לאין קץ קדמו אליהם ולרוב העלמם לא הוזכרו בס"ה אלא ברמז נפלא כאשר עיניך תחזנה משרים ג' מאמרים הנ"ל וכאלה רבים כאשר כתבו כמה מאמרים רבים בסוף פ' פקודי דרכ"ו ורס"ט ופ' נח דס"ה. וז"ל אר"ש ארימת ידי בצלו לעילא דכד רעותא עילאה לעילא כו' ומרזא דמחשבה עילאה דלתתא כלהו איקרו א"ס. גם בפ' בראשית דכ"ג ע"א והובא ג"כ בתיקו' תיקון ע' דקל"ד וז"ל ת"ח כמה עלות אינון סתימין דאינון מתלבשין ומתרכבין בספיראן כו' ואם תפקח עיני שכלך לדייק כל מלות ורמזים הנחמדים הנרמזים למבין במאמרים הנ"ל תפלא ותשתומם בראותך כמה מדרגות על מדרגות לאין קץ ומספר קדמו לאלו י"ס הנקרא אצלינו י"ס דאצילות והמעיין בחבורינו אלה אם יזכה יבחין וידע ויעמוד על תכונתם. גם בפרשת בראשית די"ט וז"ל וכלא אצטריך קב"ה למברי בעלמא ולתקנא עלמא בהו וכולהו מוחא מלגאו וכמה קליפין כו'. ובזה תבין מ"ש למעלה איך כל העולמות זה תוך זה וזה חופף לזה וא"ס סובב על כולם כנ"ל ולא אוכל להאריך בזה. ואחזור לבאר ענין הנ"ל הנה הי"ס הראשונים שנאצלו טרם כל הנאצלים הם י"ס הנקרא א"ק לכל הקדומים וי"ס אלו יש בהם י"ס כלים בצורת עגולים ובכל כלי מהם יש פנימיות וחיצוניות והכל נקרא כלים כנ"ל בענף א' ובתוך כלי הנ"ל יש בו י' אורות פנימיות מתלבשים תוך י' כלים ועוד י' אורות אחרים מקיפים סביב י' עיגולי הכלים הנ"ל והכלי העליון הסובב על כל ט' כלים הוא הנקרא כתר דא"ק. וכלי הב' אשר בתוכו הסובב על הכלים הנשארים נק' חכמה דא"ק וכן עד"ז עד כלי העשירי הפנימיות שבכולם היא נקרא מלכות דא"ק וכולם בצורת עגולים זה בתוך זה כנ"ל והנה אלו הי"ס דעגולים דא"ק הזה הם ממלאים כל מקום החלל הנ"ל שבתוך אמצעות הא"ס כנזכר בענף א'. והנה הם מקיפים כל החלל הזה אמנם נשאר באמצע אלו העיגולים מקום חלל ופנוי לצורך שאר הנאצלים שהם ג"כ בצורת עיגולים זה בתוך זה והם בחי' אורות הנמשכים מן העינים דא"ק זה מבחי' היושר שבו שהוא כמראה אדם כמ"ש בעז"ה והם הנק' עולם הנקודים אשר גם בהם יש ציור עיגולים זה בתוך זה וכולם עומדים תוך אלו י' עיגולים דא"ק. באופן שי' עיגולים דא"ק הם מתעגלים ומקיפים וסובבים כל שאר עיגולים אשר בכל העולמות וכל שאר העיגולים הם מוקפים תוך אלו כי כל עיגול המשובח מחבירו הוא מקיף את חבירו וסובב אותו והיותר תחתון במעלה מחבירו הוא יותר פנימי והוא מסובב מחבירו עד שנמצא היותר פנימי מכולם הוא גרוע מכולם והם בחי' הרקיעים והגלגלים של עולם העשיה שהם י' גלגלי הרקיע הנזכר בהקדמת התיקו' והם נקראים אופנים אשר הם הרקיעים הסובבים עלינו בעולם השפל ובעולם החומרי הזה. ומבואר הוא שמאחר שהם יותר פנימים ותוכניים שבכל העיגולים א"כ פשוט הוא שיהיו יותר תחתונים מהם כגלדי בצלים זה בזה שהגלד החיצון העליון מכולם הוא יותר גדול ועד"ז הם נכללים ומתלבשים זה בתוך זה. ובענין הי' עיגולים דעולם הנקודים יתבאר בע"ה ענין דרוש העיגולים בפרטות ובמקום הזה לא נוכל לבאר בפרטות רק בכללות ובקיצור גדול וע"ש. ואחר שיצאו י' עיגולי א"ק הזה שהם בחי' נפש שבו עוד נתגלו ויצאו בא"ק זה י"ס שהם בחי' י"ס אחרות ביושר בציור אדם בעל רמ"ח איברים בראש וזרועות ושוקיים כו' והם בחי' רוח שבו והוא נמשך ונתפשט ביושר מלמעלה למטה מראש גג העליון של עיגול עליון שבכל י' עיגולים עד קרוב אל סיום תחתית י' עיגולים אלו שלו:

 

ענף ג'

 

אחר שנתבאר לעיל היות בכל העולם כולם ב' בחי' א' בחי' הי"ס בצורת גלגלים עגולים וא' בחי' י"ס בצורת אדם ישר בקומה זקופה וישרה. נבאר עתה בקצור קצת פרטים ובחי' אחרות שיש בהם. הנה נתבאר בס"ה פ' בא דף מ"ב ע"ב בר"מ וז"ל אבל לבתר דעביד האי דיוקנא דמרכבה דאדם עילאה נחית תמן ואתקרי בהאי דיוקנא כו' נקרא אל אלהים ואי איתבר אומנא אלין מאנין דתקין יהדרון מיא למקוריה כו' ולבתר עביד מאנא רברבא והוא קרי לגרמיה בה מבין כו'. וכבר הארכנו בזה בענף ב' ע"ש היטב. הרי מפורש היות י"ס בצורת אדם בעל רמ"ח אברים הנקרא כלים ובתוכם העצמות של האורות הנקרא נשמת אדם והכל כדמיון אדם התחתון שיש בו גוף ונשמה כך אדם העליון כלול מי"ס שהם עצמות וכלים. והנה ענין בחי' העצמות הזה הם בחי' אורות פנימיים המאירים תוך הכלים כדמיון הנשמה אשר תוך הגוף של האדם ומאירה בו כמ"ש נר ה' נשמת אדם וזכור כלל זה כי בכל מקום שתמצא בחבורינו זה לשון אורות הכוונה על הנשמה הפנימית שבו ולא על הכלים עצמן ואל תשכח ענין זה כי לא נוכל להזכירו בכל פעם:


ואחר שביארנו ענין ב' בחי' הנ"ל שהם אורות וכלים, צ"ל עוד פרטים אחרים דרך קצרה. והוא כי בחי' האורות שהם עצמות הנשמה הפנימית שבתוך הכלים כנ"ל הנה אלו האורות מתחלקים לב' בחי' והם או"פ ואו"מ. והענין הוא כי הנה האור המחיה והמאירה בתוך הי"ס הנקרא כלים הנה יש בו בחי' המתלבשת תוך הכלים כדמיון נשמה הנכנסת תוך אברי הגוף ומתלבשת תוך איברי האדם ומחיה אותם ומאיר בהם בפנימיותם וזה יקרא או"פ. אמנם אור זה ממועט להיותו יכול להתצמצם ולהתלבש תוך הכלים. ויש בחי' ב' אור גדול ממנו אשר אין כח בכלים לסובלו ולהגבילו תוך פנימיותם ונשאר בבחי' או"מ עליהם מבחוץ ומאיר להם בהיותו אור מקיף עליהם. וגם ענין זה הוא באדם התחתון כמ"ש במקומו בע"ה כי אין לך שום אור שבכל העולמות כולם שאין בו ב' בחי' אלו שהם בחי' או"פ קטן ואו"מ גדול זה בפנימיות הכלי וזה מקיף סביב מבחוץ לכלי. והנה כמו שבחלק האור יש בו ב' בחי' כן בחלק הכלים יש בהם ב' בחי' כיוצא באלו כי אין לך שום כלי בעולם שאין בו ב' בחי' והם בחי' פנימיות הכלי אשר שם התלבשות והתדבקות האו"פ בו בעצמו בתוכו ועוד יש בחי' ב' חיצוניות הכלי אשר עליו מבחוץ סובב ומקיף אור הנ"ל:


והנה כמ"ש שאו"מ גדול מאו"פ כן חיצון הכלי יותר מעולה מפנימיות הכלי ואע"פ שבחוש הראות אנו רואין שפנימיות הכלי הוא יותר זך ומעולה מחצוניות הכלי הענין הוא באופן שנבאר עתה:


דע כי הנה האור כולו שוה וכאשר נכנס ונתלבש תוך הכלי אין הכלי יכול לסובלו כולו אז בחי' אור שלא יוכל לישאר בפנים נשאר בחוץ בבחי' או"מ עליו ואז ב' אורות אלו מאירים בכלי כי או"פ מאיר חצי עובי כותל מצד הפנימי ואו"מ מאיר חצי עובי הכותל מצד החיצון וע"י ב' אורות אלו מאיר ומזדכך הכותל של הכלי מבית ומחוץ. והנה האו"פ להיותו מצומצם ובדוחק תוך הכלי ומתדבק בו היטב הנה הוא נכנס ובוקע בחצי כותל של הכלי מצד פנימיותו ונבלע בו ועובר בתוכו ועי"כ מזדכך הכלי ונעשה זך אבל אור החיצון להיותו רחוק ובלתי דבוק בכלי ובפרט שאינו מצומצם אינו בוקע בכותל הכלי מצד חיצוניותיו לעבור ולכנס בתוכו ולהאיר בו ולזככו. ולתקן הענין הזה הוצרך להיות חיצוניות הכלי יותר מעולה וזך וגם האור המאיר בו הוא אור המקיף שהוא יותר גדול ומעולה מן או"פ ועי"כ יוכל לקבל חיצוניות הכלי הארה גדולה אעפ"י שאינו דבוק בחוזק באוה"מ ויהיה מקבל כ"כ הארה מן או"מ עם היותו רחוק ממנו כהארת או"פ בפנימיות הכלי בהיותם יחד דבוקים ועי"ז ישתוו פנימיות הכלי שהוא יותר גרוע עם או"פ הגרוע ויאיר זה בזה היטב מאד להיותם דבוקים אעפ"י שהם גרועים. וכן חיצוניות הכלי שהוא יותר מעולה בהיותו מאיר בו גם אוה"מ המעולה יאיר בו היטב מאד עם היותם רחוקים זה מזה. עוד יש סיבה אחרת גדולה והוא כי הנה או"מ מבחוץ חשקו ורצונו וחפצו להתדבק ולהתקרב עם האו"פ ולהאיר לו. והנה אם חיצוניות הכלי לא היה זך מאד לא היה יכול או"מ לעבור ולבקוע וליכנס באו"פ להאיר לו והיה האו"פ בלתי מקבל הארה הזאת הגדולה לכן הוצרך להיות חצי עובי הכותל מצד חיצון יותר זך מפנימי ועי"כ יוכל האו"מ עם היותו בלתי מתדבק בו לעבור ולבקוע וליכנס עד חצי עובי של הכותל מצד חוץ. ואו"פ להיותו מצומצם תוך הכלי בכח יכול לעבור חצי עובי של הכותל מצד הפנימי ולהאיר בו חצי עובי הפנימי אע"פ שאינו זך כ"כ כמו החיצוני ואז מתדבקים יחד או"פ ואו"מ ומאיר או"מ באו"פ. וגם הכלי עצמו מקבל הארה משניהם ומזדכך מאד. אמנם אם אנו רואים בחוש הראות שהפנימי הוא יותר זך כנ"ל הטעם הוא כי או"פ אע"פ שהוא קטן מאוד מאו"מ עכ"ז להיותו מצומצם ומוגבל בכח תוך הכלי ההוא מאיר הארה גדולה ושלימה בפנימיות הכלי משא"כ באו"מ אע"פ שהוא גדול מאד כיון שהוא בלתי דבוק בחיצוניות הכלי וגם הוא אינו מצומצם ומוגבל בתוכו בכח לכן איננו מאיר בו בשלימות הארה שלימה ועי"כ יראה שפנימיות הכלי יותר זך מחיצוניות ויתבאר זה לקמן בהארת פה דא"ק:

 

חזרה לספר עץ חיים

 

 

 

HOME