א

עמדו נקודותיו לצאת, אסף ס"ג המ"ה וב"ן שלו, ומ"ה וב"ן עמהם, מן הטבור ולמעלה.

ופרש שם מסך, מתחיל מלפניו בחזה, ומשפע ויורד מאחריו, עד כנגד הטבור.

ומן הב"ן עלו ויצאו מן העינים עשר ספירות מן הימין, ועשר מן השמאל.

יצאו וירדו מן הטבור ולמטה, ולקחו אור ממה שלמעלה.

כח"ב מאח"פ בשבלתה של זקן, והשאר מן הפה משם ולמטה.

ומבפנים ירד ובקע ב"ן כנגדם, והאיר דרך עורו לחוץ.

מן הטבור ומן היסוד נחלקת אור לכתר ולחו"ב, והשאר מאצבעותיהם של רגלים.

נמצא: ג' ראשונות מתוקנים זה כנגד זה, והשאר זה תחת זה

ב

יצאו עשרה כלים בראשונה, ואורותיהם אח"כ.

ירדו האורות לכח"ב, וקבלום לז"ת ולא קבלום.

ירדו כליהם למטה, ואורותיהם עלו למקומם.

ועליהם הוא אומר (בראשית לו, לא): ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל

 ג

עשר ספירות עומדות ליחלק בששה פרצופים.

ומהם נעשו ד' עולמות – אבי"ע, ומסופם יוצא הרע, שנאמר (ישעיה מה, ז): יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא רע

זיקין ניצוצים אין ביניהם חיבור, שנאמר (משלי טז, כח): ונרגן מפריד אלוף. וברשעים הוא אומר (תהלים צב, י): יתפרדו כל פועלי און

אבל בקדושה מה הוא אומר (זכריה יד, ט): "והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" – שתיקון הכל ביחוד

 ד

בתחילה היו כל החלקים שווים.

באו האורות ולא קיבלום, נשברו ונפלו.

נגנז המעולה שבהם, ומן הנשאר ירד הטוב שבו לבריאה, ושלאחריו ליצירה, ושלאחריו לעשיה.

כשחזרו ונתקנו, נעשה מג' ד'.

נמצאת עשיה השניה תחתונה מהראשונה. ומסופה הרע יוצא.

הוא שהנביא אמר (עובדיה א, ב): קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד

ה

מי הם היורדים, ז"ת, ואחוריהם של חו"ב.

אלא שז"ת ירדו לבריאה, ואחוריהם של חו"ב למקום זו"ן שבאצילות.

אחורי חכמה מלפניהם ואחורי בינה מאחוריהם.

ז"ת נשברו, ואחורי חו"ב לא נשברו אלא נפלו, ואחורי נה"י של כתר נפגמו עמהם.

נמצאו, ז"ת שבכל פרצוף שבורים, ואחורי חו"ב נפולים, ושל נה"י של כתר פגומים.

באיזה פרצופין דברו, באותן שלאחר כך.

 ו

כיצד נפלו ראשון שבכולם דעת, קבל ז' אורות, ולא עמד בהם.

נשבר ונפל, כליו בדעת דבריאה, ואור שלו במלכות דאצילות.

קבל חסד אחריו ששה אורות נשבר ונפל, כליו בבינה דבריאה, ואור שלו ביסוד דאצילות.

קבלה גבורה על דרך זה, נשברה ונפלה, כליה בחכמה דבריאה, ואורה בנ"ה דאצילות.

קבל תפארת על דרך זה, נשבר ונפל, כליו בכתר דבריאה, ואור שלו עמד במקומו.

נתפשט כלי הכתר וקיבלו. ואור הדעת עלה ביניהם, ונפל כלי שלו שניה עד המלכות.

יצאו האורות לנ"ה. מצאו שם אור הגבורה שנפלה.

נתפשטה הבינה וקבלתו, וירד כליה שניה עד היסוד.

קבלו נ"ה, ונשברו, ונפל כלים בנ"ה דבריאה, ואורם עלה לכליה של בינה.

יצאו האורות ליסוד, ומצאו שם אורו של חסד. נתפשטה החכמה וקבלתו, נפל כליו שניה עד התפארת.

קבל היסוד, נשבר ונפל, כליו לגבורה דבריאה, ואור שלו עלה לכתר.

קיבלה המלכות, נשברה ונפלה, כליה לחסד דבריאה, ואור שלה עלה לכתר.

זה סדר שבירתם של ז"ת, שבהם הוכנו ונעשו בי"ע

 ז

ירידת אחוריים של חו"ב לפי שבירתם של תחתונות.

חו"ב - פנים בפנים. נשבר דעת, ונפלו חו"ג שבחו"ב בגוף, חזרו שלא להסתכל זה בזה.

נשבר חסד, ירדו אחוריו של אבא עד היסוד, והפך אחוריו לפני אימא.

נשברה גבורה, ירדו אחוריה של אימא עד היסוד, חזרו שניהם אחור באחור.

נשבר שלישו של תפארת, ירדו אחורי יסודיהם של או"א. גמר ת"ת להשבר, ירדו חו"ג שביסו"ת בגופם, חזרו שלא להסתכל זה בזה.

נשברו נ"ה, ירדו אחוריהם של יסו"ת עד היסוד.

נשבר היסוד, נפלו אחורי יסודיהן.

נשברה מלכות, ירדו אחורי עטרותיהם. ונשלם פגמם של נה"י דכתר, שבהן נכנסין חו"ג בחו"ב

ח

. ורפ"ח ניצוצין של אור מארבעה ע"ב דעסמ"ב, ירדו עם הנשברים לקיימם.

כל היורד - מירידתם של מלכים הוא יורד, וכל החוזר ועולה - מחזרתם הוא חוזר.

ובסופן של דברים מה הוא אומר (ישעיה ל, כו): והיה אור הלבנה כאור החמה, ואומר (שם): ביום חבוש ה' את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא, רפואה שאין אחריה מכה.

ואומר (זכריה ג, ט): ומשתי את עון הארץ ההיא ביום אחד, ואומר (שם יד, ט): והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד"