א

תלת רישין בעתיקא : רישא דלא אתידע, גלגלתא, ומוחא.

ב' נעשים ג' : גלגלתא אוירא ומוחא.

דעתו של עתיק גנוז באוירא.

באלו מתנהגים כל העולמות בחסד בדין וברחמים.

ב

פנימיותן של רישין - הוי"ה, החצוניות - אהי"ה.

הראשונים דע"ב ואהי"ה שלו, השניים דס"ג, השלישיים דמ"ה.

פנימי ומקיף ומקיף דמקיף בכל אחת ואחת.

במה הם מתפרשים, - בניקודיהם.

מנוקד הפשוט בתנועותיו - זה פנימי, מנוקד המלוי, כפשוטו - זה המקיף, מנוקד המלוי כולו קמץ, והפשוט בתנועותיו – זה מקיף דמקיף, זה הראש הראשון.

מנוקד הפשוט בתנועותיו, מקום צירי סגול, מנוקד המלוי כפשוטו. מנוקד המלוי כולו קמץ – זה הראש השני.

מנוקד הפשוט בתנועותיו, מקום צירי סגול ומקום קמץ פתח, מנוקד המלוי כפשוטו, מנוקד המלוי כולו פתח – זה הראש השלישי .

ג

שבעה תיקוני רישא משבעה של עתיק, סימנם : ג"ט קר"ע פ"ח.

גולגלתא לבנה . מחסדו של עתיק.

טלא דבדולחא מגבורה שלו.

קרומא דאוירא . מת"ת שלו.

רעוא דמצחא - מיסוד שלו.

עמר נקי מראשיתם של נו"ה, שהם גבוהים מן היסוד.

פקיחו דעיינין מסופם.

חוטמא - ממלכות.

ב' נחירים - לאה ורחל.

 ד

תיקוניו של א"א : נימין, חיורתי, ודיקנא.

שלש הויו"ת בכל ראש ואחת כוללת אותם.

שלש הויות י"ב אותיות, ואחת שכוללתן, הרי י"ג.

י"ג חיורתי - משלש שבכתר, מקומם בין י"ג נימין, בין נימא לנימא.

י"ג נימין משלש שבאוירא.

י"ג תיקוני דיקנא משלש שבחכמה.

ה

י"ג תיקוני דיקנא, אל רחום וכו', מי אל כמוך נושא עון וכו'.

תיקון א' : ב' פאות.

תיקון ב' : שערות שבשפה עליונה.

תיקון ג' : אורח תחות חוטמא.

תיקון ד' : שבשפה התחתונה. תיקון ה' אורח תחות פומא

תיקון ו' : רחבה של זקן.

תיקון ז' : שני תפוחים שנפנו.

תיקון ח' : שטח עליון - מזל נוצר.

תיקון ט' : שערות שבין מזל למזל.

תיקון י' : שערות הגרון .

תיקון י"א : שכולם שוין.

תיקון י"ב : פה פנוי.

תיקון י"ג : שטח תחתון – תיקון מזל ונקה.

שיעורם של מזלות עד הטבור.

 ו

תיקוניו של ז"א : צל"ם.

צ' . מוחין פנימים,

ל' מ' - מקיפין שבו.

שבשעה שיצאו היו ד', זה מ' שלו.

חזרו שלשה בכליה של אימא, זה ל'.

וט' נעשו בגופו, זה צ'.

של ד' בכחב"ד דאימא, של ג' בחג"ת, של ט' בנה"י.

ז

נימין חיורתי ודיקנא בז"א.

של א"א - י"ג, של ז"א - ט'.

כשנשלם תיקונו נשלמים לי"ג.

ח

במצחו של ז"א בוקעים ויוצאים מד' מוחין ד' פרשיות של תפילין, ומלבושיהם - בתים שלהם.

עשר ספירות הם : חב"ד בתפילין . חו"ג ברצועות של הראש . ת"ת בקשר מלאחריהם, שמשם יוצאת לאה.

ב' רצועות יורדות - נו"ה, נצח עד החזה, והוד עד הטבור.

תפילין מאימא : קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע.

תפילין מאבא : קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע.

ט

ואור מאימא מקיפו לז"א, זהו טלית לבנה.

שערות של ז"א, אחר גדלותו ששרתה עליו אימא, והגיעו נה"י שלה חדשים מאחוריו עד החזה, מקיף לז"א ומקיף על ראש נוקבא.

מקיפו של ז"א - טלית, מקיפה של נוקבא - ציצית שבו.

י

תיקוניה של נוק' – ט"ו נימין בראשה, וצבעם ארגמ"ן.

וששה תיקונים בפניה מששה תיקוני דיקנא.

כשהם נשלמים נעשים ט'.

י"א

תפילין שלה - של יד לז"א, שהם נקשרים בשמאל שלו.

שנאמר (שיר השירים ח, ו): "שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך".

ומנו"ה דז"א הם נעשים, שבהם חו"ב מאימא וחו"ב מאבא.

של אבא נעשים לה לחו"ב, ושל אימא נעשים לה לחו"ג.

נכללים בבית אחד.

שנו"ה פלגי גופא.

י"ב

יסוד אבא מכריע בין נו"ה שלו, עומד ביסוד אימא ומכריע בין נו"ה שלה.

נמצאו בו ד' אורות שמהם תפילין במצחו של יעקב.

אלו ואלו יוצאים ביעקב ונעשים תפילין במצחו.

חוזרים לאחוריהם וקושרים קשר מאחוריו.

חוזרים ויוצאים, עד שיוצאים במצחה של רחל, נעשים תפילין בראשה.

של יסוד אבא נשארים ביעקב.

של נו"ה דז"א נשארים לרחל.

חוזרים לאחור וקושרים קשר באחוריה.

של רחל : קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע.

של יעקב : הויות להדדי.

יסודו של ז"א בין כתפיה של רחל, זה יו"ד שבתפילין.

ורצועה יוצאה ממנה לבנינה של נוק'.

ג' כריכות בקיבורת - ג"ר,

ז' בזרוע - ז"ת.

ג' באצבע . נה"י שבמוחיה.

י"ג

כללו של עולם : אדם, ולבושו, מקיפיו, והיכלו.

אדם כיצד, זה תיקונו של פרצופו . רמ"ח איברים ושס"ה גידים.

נר"ן בתוכו, ח"י מקיפים עליו.

ירד האור ליכנס בתוכו, חלק נכנס, וחלק נשאר בחוץ מקיף לכליו, ומקיף לכל מה שתחתיו.

וממה שנכנס - חוזר ויוצא לחוץ ומקיף על כליו בלבד.

אלו שני מקיפים, ישר וחוזר.

י"ד

לבושו כיצד, מהכאותיהם של אורות נעשה לבוש עליהם מבחוץ.

וחשמ"ל יש לזו"נ מאימא, שבשעה שנכנסו נה"י שלה בתוכו – עור ובשר ועצמות וגידין נכללו שלה בשלו, חוץ מן העור שנמצא עודף על שלו מבחוץ, ומכסה עליו מפני עיניהם של חיצונים .

ט"ו

היכלות לפרצוף כבתים לאדם.

מלכויותיהם של ספירות - חיצוניות שלהם, אלו ההיכלות.

ודמות אדם – פנימיות בתוכם.

לא שאין פנימיות וחיצוניות אלא זה, אלא שזהו חילוקו של עולם . חוזרים ומתחלקים כל אחד בשלו.

ט"ז

ז' היכלות הם : לבנת הספיר, עצם השמים, נוגה, זכות, אהבה, רצון, ק"ק.

היכל יסוד ומלכות, אחד.  

היכל הוד – אחד.

היכל נצח - אחד.

היכל גבורה - אחד.

היכל חסד - אחד.

היכל ת"ת - אחד.

היכל ג' ראשונות - אחד.

אלו ז' היכלות שבבריאה, שבהם כבודו של מקום מתפשט בתוכם.

נפש ורוח לכל אחד, והכבוד נשמה להם בהיכל השביעי.

וג' דברים משמשים : נקשרים בהם התחתונים בשרשם, ונהנים הצדיקים מזיו השכינה, ומלאכי השרת מקבלים מהם פעולתם.

י"ז

בסופו של אצילות - מסך, מאורה של אימא הוא נעשה . חשמ"ל יורד ומקיף מתחת רגליהם של זו"נ.

ואורות של אצילות עוברים בו ועושים בריאה.

נמצאה בריאה מסודה של אימא.

ממנה ליצירה מסך על מסך, מסך מאימא לזו"נ, ומסך מז"א לנוק'.

נמצאת יצירה מסודו של ז"א.

ממנה לעשייה מסך על שנים, מסך מאימא לזו"נ, ומסך מז"א לנוקבא, מסך מנוק' לעולם שתחתיה.

נמצאת עשייה מסודה של נוק '.

י"ח

שמו של אצילות - ע"ב. ירדו ס"ג מ"ה ב"ן לבי"ע.

חזרו ועלו.

עלה מ"ה והלביש על ס"ג, עלה ב"ן והלביש על מ"ה.

נמצא ב"ן למעלה מכולן, זה מעקה, שלא יהיה סיומם של אורות כשהם למטה, ולא יהיו הקליפות אוחזות בהם.

שנאמר (דברים כב, ח): "ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל ממנו".

י"ט

אלו ד' עולמות שבהם מולך אדון יחיד על מעשיו.

עבודתם של תחתונים בכולם. ויחודו של א"ס ב"ה מתיחד בכולם.

הוא שרבן של נביאים אומר (דברים י, ד): "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד".