א

עבודתו של מקום, לנשמות.

ה' שמות הם : נר"נ ח"י, מה' פרצופים.

חיה יחידה מאצילות.

נשמה מבריאה.

רוח מיצירה.

נפש מעשייה.

נמצא כחו של אדם ממלכותו של עשייה, עד כתרו של אצילות.

זהו שנאמר (בראשית א, כו): "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים".

ב

תיקוניה של נשמה, גלגול ועיבור.

כיצד, עבודתה של נשמה תרי"ג מצוות.

השלימתם, עולה למנוחה.

ואם לאו, חוזרת ומתגלגלת.

לא כולה מתגלגלת, אלא חלקיה הצריכים תיקון .

ג

איזהו גלגול ואיזהו עיבור.

גלגול, משעת לידה ועד מיתה.

עיבור, ביאתו בכל שעה, ויציאתו בכל שעה.

מצוות שנתחייבה בהם - משלימתם בגלגול.

ושלא נתחייבה בהם, בעיבור משלימתם, והולכת לה.

צדיקים מתגלגלים לאלפים, רשעים עד רבעים, שנא' (עמוס א, ג): "ועל ארבעה לא אשיבנו".

 ד

נפש בא בתחילה, ואחריו רוח, ואחריו נשמה, וחיה יחידה אחריהן.

לכל נשמה לבושים.

מתגלגלת נפש לבדה ורוח לבדו ונשמה לבדה.

ומרכיבים נשמות בלבושים שלא במינם.

לא כל הנשמות שוות, שלא כחדשות הישנות, ולא כמגולגלות אחת המגולגלות שתים.

ועל כולם הוא אומר (איוב לז, יב): "והוא מסבות מתהפך בתחבולותיו לפעלם".

ואומר (שמואל ב יד, יד): "וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח".

ואומר (ישעיה מג, ז): "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו".

ואומר (שמות טו, יח): "ה' ימלוך לעולם ועד".

ואומר (ישעיה ס, כא): "ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר מטעי מעשי ידי להתפאר".