א

קביעותה של נוק' – נקודה אחת, שביעית לששה.

עלה הז"א, ועלתה אחריו בעיבור וביניקה ובגדלות.

ב

ו"ק תלת גו תלת, והמלכות רביעית אחריהן על היסוד.

ירדו נה"י ונתגלו חג"ת, נשארה המלכות דבוקה בת"ת מאחוריו.

עלו חג"ת ונעשו חב"ד, עלתה המלכות ונשרשה בדעת.

ג

יורדת להבנות – בנינה מנה"י שלו מאחוריהם.

ת"ת בכתר, נו"ה בחו"ב, יסוד בדעת שבין כתפיה.

אלו פרקים ראשונים, והשאר בשאר גופה.

ח' שנים לח' פרקיהם, שיסודו של זכר ארוך ב' פרקים, נמצא כלה בסוף ת"ת שלה.

שמשם יורדות הגבורות ממנו ליסוד שלה ביום א'.

חוזרים מלמטה למעלה: מיסוד לת"ת שנה א', ממנה לדעת שנה א', שנה אחת לכתר שלה, מדעת לכתר שנה א'.

אלו י"ב שנים ויום א', שהנוק' מקדמת לזכר.

נמצאו דכר ונקבא מדובקים מאחוריהם, ועליהם הוא אומר (תהלים קלט, ה): "אחור וקדם צרתני".

 ד

יוצאת אימא מז"א, ומוחיו בתוכה, ונה"י אבא מלובשים בה.

נכנסים ובונים את הנוק' מתוקנת על ידיהם.

וחסד נמשך לז"א שדוחה הגבורות שבאחוריו, וניתנים על ידיהם לנוק', וננסרה ממנו.

נמצא: נוק' בנויה לשמאל, וז"א לימין.

חוזרים זה ננגד זה ונבנית לפניו.

עליהם הוא אומר (בראשית ב, כב): "ויבן ה' אלהים את הצלע ויביאה אל האדם".

ה

בנינו של פרצוף בכ"ב אותיות.

כ"ב אותיות לנוק' מז"א, נכללים ביסודה, ומנצפ"ך גבורות מ"ן בתוכם.

וכ"ב אחרות ניתנות לה מאימא שלא על ידו, ומנצפ"ך מ"ן בתוכם.

כ"ב אותיות דלת וציר נמצאו שתי דלתות ושני צירים שהם ם אחת, זה הכלי.

כ"ב אותיות מאימא נכללים כאחד, חודש לכ"ב אותיות, וה' חדשים לה' של מנצפ"ך.

ששה חדשים שבין נערות לבגרות.

 ו

ופרגוד בין עולם לעולם, שממנו יוצאין עשר ספירות של תחתון מעשר ספירותיו של עליון.

כל העולמות שווים, אלא שכחם של עליונים יפה.

יצתה בריאה, התחילו הנפרדים. נשמותיהם של צדיקים מבריאה.

למטה ממנו יצירה, שמשם מלאכים.

למטה ממנה עשיה, שמשם גשמים.

כללם של עולמות ד', שבהם שולטים ד' אותיות של השם ב"ה.

י' באצילות, שבו כל מדרגותיו נסדרות בתיקונם.

וה' יורדת ממנו לבריאה, ומנהיגתה.

ו' ליצירה.

ה' לעשיה.

כנגדם בעולם - דצח"ם.

וכן הוא אומר (ישעיה מג, ז): "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו".